מרב גודוביץמפחדת לקוות לתשובה חיובית, מפחדת להרגיש ולהתחבר כדי שהנפילה לא תהייה קשה… כל הזמן רק חושבת ומקווה שהחודש הזה יהיה החודש שלי – החודש של בדיקת בטא חיובית. מתי זה כבר יקרה אצלי?

מיום ההחזרה או ההזרעה ישנה תקופה לא פשוטה שכל מטופלת פריון מכירה כל כך טוב. תקופת ההמתנה. אחרי מחצית ראשונה של עשייה הכוללת זריקות ובדיקות ועוד כמה הפתעות או מכות מגיע החצי השני שהוא  המתנה! רק לחכות לתשובות בלי עשייה לטובת המטרה (חוץ מהתמיכה כמובן).

כל אחת שעברה טיפולים מכירה את התקופה הלא כל כך פשוטה.

ליאת בטיפולי פוריות כבר כמה מחזורים, משתפת: "יש בי המון פחד בימי ההמתנה בין ההחזרה לבדיקת הבטא. פחד מכל זעזוע או תנועה אפילו עדינה, פחד שאעשה משהו שיזיק לעובר ויהיה הגורם לחוסר ההצלחה. פחד להתעטש אפילו שלא יזוז ממקומו או חלילה יצא החוצה עם ההדף. כל תחושה בגוף עם רעד ופחד האם משהו לא בסדר האם זה סימן למחזור שהולך לבוא."

רונית אחרי מחזור טיפולים ראשון (חדשה בתחום) מספרת שחיפשה חוקים ברורים מה מותר ומה אסור אפילו כדי להוריד את הלחץ. פחד מלעשות טעות. ההנחיות או ההמלצות שקיבלה מהרופא לא הספיקו לה ועשתה סבב הרחבת החוקים בין חברות. "חוסר העשייה לטובת ההיריון היה מלחיץ. ממש יצר ריקנות אצלי ואת הריקנות מילאו מיד החששות והפחדים – לא הרגשה נעימה מספרת רונית".

אביטל בטיפולי פוריות עוד מעט שנה מספרת שכל הזמן רק ניסתה לשכנע את עצמה שאין שום סיכוי לתשובה חיובית החודש. בכל מחזור מצאה סיבה אחרת מדוע אין שום סיכוי בכדי לא לפתח ציפיות. "בחודש האחרון ממש שכנעתי את עצמי כל יום שזה ממילא מחזור של החזרת מוקפאים ובטח חסר סיכוי. הייתי ממש בלחץ ועוד רשימה של סיבות למה אין סיכוי החודש מספרת אביטל". תמיד בשביל "לרכך" את התשובה השלילית כדי שיהיה פחות קשה.

שאלתי כל אחת מהן מהי העצה שלה להמתנה "שפויה" יותר:

ליאת מייעצת פשוט להיות עסוקה והכוונה לא בשעות מטורפות של לחץ בעבודה אלא כל יום משהו בתכנון שימלא את היום. למצוא דברים נחמדים שאת נהנית לעשות כמו פגישה עם חברה בבית קפה או סרט או אפילו סיבוב הליכה בחוץ. "בעקבות החיפוש אחרי עשייה מרגיעה מצאתי את עצמי חוזרת לצייר ואף להשתלב חזרה בחוג ציור שבעבר הממש רחוק הסב לי המון אושר. הציור עבורי היה מקום של שקט ושלווה מקום של התנתקות ומקום שגיליתי דרכו את האמונה שיגיע זמן ההיריון שלי,משתפת ליאת".

רונית מספרת שעבורה היה נכון להתכנס עם עצמה ולהתנתק מהסביבה. היא לקחה מהרופא את ההנחיות לגבי פעילות גופנית מתונה וכך בעצם שמרה על שיגרת יום רגילה. כל העצות והטיפים מחברים ומהאינטרנט פשוט עשתה delete"". "אחד הדברים הכי נכונים עבורי היה לא להתבייש לפנטז על תשובה חיובית ואיך זה יהיה להיות בהריון אפילו ממש דמיינתי את עצמי למי אספר ומתי, איך יהיו התגובות והשמחה לבשורות הנפלאות מספרת רונית". רונית אומרת שהחשש שאופטימיות ואמונה יקשו על התשובות אם יגיעו שליליות אך גילתה שיום קבלת התשובות הוא יום לא קל בדיוק באותה המידה  כך  שחבל לסבול כל כך….

אביטל משתפת אותנו במחשבה שהאמונה היא שעזרה לה להיות חזקה ולשמור על אופטימיות בתקופת ההמתנה בפרט,  בתהליך הפוריות בכלל. היא גם הייתה נוסעת באוטובוס לכותל ושמה פתק עם בקשה אחת. "תמיד הרגשתי שהוא שם למעלה שומר עלי ודואג לי אפילו שאני עומדת בקושי מאוד גדול בחיים. דווקא אז הרגשתי שאני לא לבד ויש לי גב ענקי של תמיכה דרך האמונה החזקה שלי בבורא עולם משתפת אביטל".

כל אחת ואחת מיוחדת בדרכה שלה ולכן ההתמודדות שלה שונה. תקופת הטיפולים היא תקופה מאתגרת בחיים וזה דבר נפלא למצוא עזרה. מאחלת לכל אחת ואחת מכן להצלחה מלאה ומהירה.