זהבית ששון, בת 32, הייתה בת 24 כשהחליטה לנסות להיכנס להיריון שני.

שש שנים של ניסיונות, הכניסו אותה עמוק לייאוש, מצבי רוח קיצוניים ואפילו נסיעה לרבי באומן כדי לקבל ברכה.

ואז נפל האסימון: זהבית הבינה שהיא זקוקה לעזרה מקצועית על מנת לקדם את העניין.

בעזרת רופא סבלני, 3 טיפולי הפרייה בהרדמה מלאה ונטורופתית שעזרה לה להגיע לאיזון ורוגע, היא מביטה על העניין במבט סלחני, ממרום הריונה בחודש הרביעי ואומרת לנשים כמוה: אל תתייאשו לעולם.

(פורסם במקומון של גוש דן ביוני 2015)

תזונה פוריות

תזונה פוריות

"הייתי צעירה, עם ילדה קטנה בבית, לא חשבתי לרגע שתהיה לי בעיה להיכנס להיריון. עברתי הרבה ניסיונות להיכנס להריון וכשאלה לא הצליחו חשבתי שאולי זה קשור לעניין שמירת הנידה שאני מקפידה לבצע מפאת היותי דתייה, מאחר שבמהלכה אסור לקיים יחסי מין (כ 14 ימים בחודש). הייתי בטוחה שזה גורם שמשבש את הסיכויים להיכנס להיריון ולא ייחסתי לכך חשיבות רפואית. אבל הזמן לא עצר, שנה של ניסיונות ועוד אחת אחריה, ורק לאחר 6 שנים של ניסיונות מייאשים, הבנתי שחייבים פה התערבות רפואית". מספרת זהבית.

החל מאותה תובנה, החלה זהבית לחפש גורם מקצועי שיעזור לה. היא חיפשה באינטרנט והגיעה אל מרב גודוביץ, נטורופתית המתמחה בגניקולוגיה ופריון. מרב הפנתה אותה לרופא בשם פרופ' עופר פיינרו עימו עובדת.

האחרון הפנה אותה לטיפולי "הזרעות", אשר במהלכם מוזרק זרע אל עבר הרחם.

לאחר 3 ניסיונות מייגעים של טיפולי הזרעה  ועל סף ייאוש, אמר לה הרופא שלא תוכל להימנע מטיפולי פוריות.

הבשורה לא עברה עליה בקלות והיא נכנסה ללחץ, חששות ודכאון.

מי שמאמין לא מפחד

גם תחילת תהליך הטיפולים לא עבר בקלות. כשהיא חבולה נפשית ולא רואה אור בקצה המנהרה, החליטה זהבית לטוס לרבי נחמן מברסלב באוקראינה, כדי לזכות לישועה.

כשחזרה ארצה, היא חשה בשינוי בהרגשתה: "הייתי באופוריה מטורפת, התעלות רוח ובעיקר אופטימיות לגבי המשך הדרך".

מאופטימיות לפסימיות

למרות זאת, מקל ההיריון הראה פחות אופטימיות ממנה ושני הפסים המיוחלים סרבו להופיע עליו. שוב, התמודדה זהבית עם ניסיונות כושלים להיכנס להיריון. לסבל הנפשי שחשה כתוצאה מכך שלא הצליחה להיכנס להריון, התלוו גם תחושות של עצבנות, דכאון, מצבי רוח קיצוניים והתפרצויות בכי.

גם בן זוגה, התקשה להתמודד עם המצב, ולמרות התמיכה ההדדית המופלאה שקרבה ביניהם, הדגימות שנלקחו ממנו, חוסר האונים והדאגה לזהבית, העיבו גם על מצב רוחו.

אימוץ עלה על הפרק והיא דיברה על כך עם בעלה שסרב לוותר. ואז פנתה זהבית בשנית למרב גודוביץ הנטורופתית לפריון בבקשה לעזרה.

להתראות שוקולד, שלום סלט.

מרב הרימה את הכפפה. היא הכניסה את זהבית לעולם המופלא של התזונה לפריון. שינוי תזונתי שחלקו היה קל אבל גם כלל חלק מוקפד ומאתגר. זהבית הייתה תלמידה "ממושמעת" והקפידה לאכול לפי ההוראות. אותו החלק המאתגר היה בהחלט חוויה לא פשוטה אבל החיוניות והתחושה בגוף היו נפלאים ולכן בעצם אפשר לצלוח את השינוי.

אחרי ששינסה את מתניה, המשיכה זהבית להקפיד על תפריט ההמשך שניתן לה על ידי מרב. התפריט כלל:

בוקר: קפה ופרוסה עם ממרח בריא.

ביניים: חופן אגוזים ושקדים.

צהריים: סלט גדול עם ביצה קשה/טחינה עם לחם מלא או סנדוויץ'מלחם מלא עם טונה/ דגים או בשר עם כוס אורז מלא או בורגול.

ביניים: פרי.

ערב: לרוב מעדן 3%. או סלט עם הרבה ירקות ולחם קל.

פעם בשבוע פינוק עוגה. שתייה: המון מים.

לאחר הטיפול הנטורופתי, היא הרגישה קלילה מתמיד. תחושת ה"בטן המלאה" עברה – תרתי משמע. גם השיחות הצמודות עם מרב תרמו לתחושת השלווה והאופטימיות.

"בדיעבד אני מבינה שחלק גדול מהבעיה הייתה שלא הייתי רגועה והגוף שלי לא היה מאוזן. רק אחרי שהתחלתי את התהליך התזונתי והשיחות הצלחתי להיות שם באמת, וזה פשוט עבד, הגוף והנפש היו מוכנים לקבל היריון והוא הגיע".

היום זהבית מצפה, כאמור, ונמצאת בחודש הרביעי להריונה השני.