הפוסט ראיון עם אפרת אנזל הופיע לראשונה ב-מרב גודוביץ.

כמה מילים על נורת האזהרה שנדלקה לפתע:

הריון – בין אם הוא טבעי או בעזרת טיפולי פוריות, תלוי במידה רבה ביכולתך להפיק ביציות באיכות טובה. היכולת שלך לפתח ביצית טובה פוחתת באופן טבעי עם השנים, וגיל מבוגר הוא גורם המקשה על האישה להרות. ישנן נשים צעירות יותר הסובלות מירידה בתפקוד השחלות כמו נשים לאחר טיפולי כימותרפיה, טיפול הפוגע בתפקוד השחלה, כאשר לעיתים השחלות  יכולות לחזור לתפקד באופן חלקי או מלא ולעיתים גיל המעבר מגיע מוקדם יותר.

הערכת סיכויי הצלחה לכניסה להריון עם FSH גבוה:

בכדי לקבל אינדיקציה של הצלחת הטיפול ישנם שלושה מדדים עיקריים להעריך את הרזרבה השחלתית:

1. בדיקת דם הנלקחת ביום השני או השלישי למחזור החודשי – בדיקת FSH
2. בדיקת דם הנלקחת בכל שלב בחודש הנקראת AMH
3. בדיקת אולטרסאונד המראה כמה זקיקים קטנים מופקים בתחילת המחזור.-AFC

האם חשוב להוריד את הFSH?:

התשובה מורכבת ותלויה במערך הכולל של ההורמונים, גיל האישה וכמובן כמה הוא גבוה ועוד. אם FSH גבוה נותן הערכה לרזרבה השחלתית, הורדה שלו לא "יוצרת" ביציות חדשות כלומר איננה משנה את איכות או כמות הביציות ולכן איננה משנה את התמונה הכוללת והפוטנציאל לכניסה להריון. מה כן חשוב לעשות? לאזן את הגוף להפחית את הגורמים בחיים שלנו המפריעים לגוף להתאזן ולשלב בחיינו את אותם גורמים המסייעים לגוף ליצור איזון טוב יותר.

מה עושים כאשר ה-FSH גבוה?:

• מאזנים את המערך ההורמונאלי:
• טיפול הורמונאלי מקובל הוא מתן גלולות לתקופת זמן
• תזונה הורמונאלית משולבת בדיקור בשביל לתת לגוף את הכלים לאזן את עצמו
• והלחץ הוא פרמטר חשוב שכל שיפור אפילו הקטן ביותר תורם רבות לאיזון ההורמונאלי שלך ההורמונאלי

"המוקשים" שבדרך:

ישנם מספר דברים שישבשו את האיזון שלנו ויקשו אלינו להגיע לתוצאות שאנו מעוניינים בהם :
סיגריות, לא פחות ולא להקטין אלא פשוט להימנע.
קפאין, אני מכירה את האמרות "לא מסוגלת להתעורר ללא קפאין"… אבל תשובתי היא אם הגוף שלך יהיה מוזן טוב, אין סיבה שתהיי עייפה ולא חיונית ולכן הקפה הוא פינוק ולא צורך. מינון של עד 2-3 כוסות ביום יאפשר לכן להתפנק מצד אחד ולא יפריע לתהליך מצד שני.
אלכוהול, בתבונה, כלומר כוסית יין פעם בשבוע זה בסדר אבל לצאת כל ערב עם חברים ולהשתכר.
פעילות גופנית מוקצנת או מאוד אינטנסיבית לא מתאימה בתקופה זו ולכן חשוב להאט ולאזן את היום על כל היבטיו.
דיאטות כאסח – ממש לא. צומות מיצים, ניקויי רעלים, דיאטות קיצוניות מאוד להורדת המשקל ועוד כולם יכולים להוציא את הגוף מאיזון ולהקפיץ את הרמה של ההורמון FSH. במקרה של בעיות בפוריות לא מומלץ וחשוב לעשות שינוי מאוזן ומבוקר עם בעל מקצוע מתאים.

הגוף וגם השחלות מתעייפים עם טיפול ועוד טיפול, אך בידיים שלנו לאפשר לו להתעורר להתאזן ולהתחזק.
כל אלה הם גורמים שיש לך שליטה עליהם ולכן כדאי לפעול על מנת לשפר את הפוריות.

בהצלחה
מרב גודוביץ

מאת דר מיכה באום רופא פריון בכיר ומנהל מדיקל סנטר IVF ומרב גודוביץ נטורופתית לגניקולוגיה ופריון

הפוסט FSH גבוה: מה עושים עם זה? הופיע לראשונה ב-מרב גודוביץ.

אפשר להיכנס להריון בקלות יותר אם משלבים תזונה מיוחדת לפוריות. זאת עובדה שהיום כבר רווחת וידועה בעולם המערבי.

מה מרווחים פה?

כניסה מהירה יותר להריון

הכנה טובה של הגוף להריון

שיפור הפוריות

פחות הורמונים והתערבות רפואית

כל זה ועוד בראיון ראשוני בנושא: תזונה ופוריות.

מתוך התכנית אסיפת הורים עם קובי מחט.

מוזמנים לצפות בראיון בקישור הבא:

הפוסט "אסיפת הורים" – מרב גודוביץ מתארחת בתכנית הופיע לראשונה ב-מרב גודוביץ.

זה אחד הנושאים הכי פופולרי בקליניקה. הכמיהה החזקה למתוק. לכל אחת יש את השעות "הרגישות" בו היא מרגישה שעננת המתוק מציפה את מחשבותיה כך שלא יכולה להתנתק ולחשוב על משהו אחר אלא להיכנע למתוק המנחם.

הכמיהה למתוק היא גם אחד הנושאים ששוברים לרוב כל ניסיון לשינוי לאורך חיים בריא. הנקודה בחיים שאת מחליטה לעשות שינוי, מקדישה מאמצים, תשומת לב, אנרגיות…. ואז מגיעה הנקודה הקשה של היום שעננת הכמיהה עוטפת אותך ומפילה את כל הדרייב לשינוי.

סוכר וגיל המעבר, שילוב שעלול ליצור תמהיל שלילי ולהשפיע על גופך:

• שינויים ברמות הסוכר בדם: ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון משפיעים על האופן בו תאי הגוף יגיבו להורמון אינסולין. השינויים ההורמונליים של גיל המעבר עשויים ליצור חוסר יציבות ברמות הסוכר בדם.

• עלייה במשקל: עליית המשקל שרובינו עוברות בגיל המעבר עלולה להגביר תנגודת אינסולין ובכך מעלה סיכון לסכרת סוג 2.

• קשיי שינה: גלי החום, הזעות הלילה ואי השקט גורמים לשינה לא איכותית מה שמקשה על גופך ליצור איזון ברמות הסוכר בדם.

בואו נדבר על הכמיהה למתוק:

אמרנו כבר שזה נושא חשוב, מאתגר ורגיש….

סוכר לבן הוא גורם מספר אחד בנוגע לשיבושים הורמונאלים בכל הגילאים והוא התמכרות לא פשוטה בכלל.

הגמילה ממתוק היא תהליך פיסי ורגשי וחשוב מאוד לשים את הנושא על השולחן וליצור שינוי.

כמה טיפים מהקליניקה שסייעו לנשים רבות:

• לנקות את הבית מגירויים – רחוק מהעין רחוק מהלב (או מהפה במקרה זה)

• לדעת שנפילות הן חלק מהשינוי. להוציא את השיפוטיות מהמשוואה ולדעת שבתהליך השינוי יש נפילות וזה בסדר.

• לדעת לקום אחרי נפילה ולהמשיך קדימה בראש מורם ועם חיוך.

• לא להימנע לגמרי – האיסור יוצר כמיהה חזקה שלרוב גורמת לנפילות רבות יותר

• לדעת להגיד לא בעיקר לחטאים שלא שווים את הסוכר. להתפנק ממקום של בחירה ושליטה.

לאהוב את עצמך בדיוק כמו שאת

ממני מרב

הפוסט הכמיהה למתוק: איך יוצרים שינוי  הופיע לראשונה ב-מרב גודוביץ.

הכול מתחיל עוד בשלב שהיינו עובריות בבטן אימנו. כעוברית בגיל חמישה חודשים (חודש חמישי של ההיריון) השחלה שלנו כבר היתה איבר מתפקד עם כשמונה מיליון זקיקים.

תשעה חודשים עברו להם ביעף ועד הלידה כבר 80% 'הלכו' ולעולם הגחנו עם כ-2 מיליון זקיקים.

המספרים הולכים ופוחתים ולגיל הפוריות אנו נכנסות עם 500 אלף (500 זקיקים יבייצו במהלך גיל הפוריות).

אנו בזבזניות בנושא הזקיקים זה בהחלט נכון !

כך עוברות השנים במהלך שנות הפוריות חודש ועוד חודש הריון ולידה ולגיל המעבר אנו מגיעות עם כ-1000 זקיקים.

השנים הראשונות ההורמונאליות שלנו (גיל ההתבגרות) וגם השנים ההורמונאליות האחרונות (פרה-מנפאוזה) שלנו מתאפיינות בחוסר ביוץ כלומר רק הפרשת אסטרוגן וללא הפרשת פרוגסטרון. ובשלב הבא ישנה הפסקת ייצור האסטרוגן השחלתי וכניסה רשמית לגיל המעבר. הרבה אברים בגוף שלנו מכילים קולטנים לאסטרוגן ומושפעים ממנו, חלקם יותר וחלקם פחות ולכן ההשפעה היא רב מערכתית.

אנו פוגשות תופעות רבות גופניות ורגשיות במערכות הגוף השונות בין עם מערכת העיכול, למטבוליזם שמשתנה, עלייה באלרגיות, כאבי מפרקים, סערות רגשיות, איזונים 'משובשים' בזרימת הדם ואיתם גלי החום, הכול מושפע מהשינויים ההורמונאלים הגדולים העוברים אלינו.

גיל הפסקת הווסת (מנופאוזה) בישראל נע סביב גיל 48–49. (בעולם 45-55) עם זאת, תוחלת החיים עלתה ואם באמצע המאה ה-19 רבות מהנשים לא זכו להגיע לגיל 50, היום תוחלת החיים מגיעה לגיל 84 בנשים בעולם המערבי, ולכן כיום שליש מחיינו אנו במצב ההורמונאלי של גיל המעבר.

בדיוק בגלל זה חשוב שנערוך את השינויים המתאימים באורח החיים שלנו להתאים את עצמנו לחיים בגיל ההורמונאלי – החיים המאוזנים שלנו גם ללא האסטרוגן השחלתי.

לאהוב את עצמך בדיוק כמו שאת גם בגיל המעבר

באהבה מרב

הפוסט מגרש המשחקים ההורמונאלי בגיל המעבר הופיע לראשונה ב-מרב גודוביץ.

כמעט כולנו מחייכות בסתר לבנו: זה הרי סיפור חיינו הסטרס. אז איך זה עובד ואיך זה משפיע על ההשמנה הבטנית (הכרס) מוזמנות לפוסט הבא:

המנגנון ההורמונאלי שלנו בזמן לחץ:

במצב לחץ בלוטת ההיפופיזה (הנמצאת בבסיס המוח) משחררת הורמון שמפעיל את מערכות ההגנה של הגוף באמצעות הורמוני בלוטת האדרנל – אדרנלין וקורטיזול. ההורמונים האלה אחראים לתגובה שלנו לסכנה הם מחדדים את החושים שלנו ומסייעים לתגובה מהירה וטובה יותר לסכנה.

ההורמון אדרנלין מגביר את קצב הלב והנשימה, מקשיח את השרירים ומעלה את לחץ הדם. בעוד ההורמון קורטיזול מגביר את רמות הסוכר (גלוקוז) בדם, כדי להעלות את זמינותו למוח וזה חשוב לקבלת מחשבה בהירה וממוקדת. הקורטיזול גם מגביר את זרימת הסוכר לשרירים.

אחרי שסכנה חולפת, רמת האדרנלין יורדת, ואחריו גם רמת הקורטיזול . אחרי הגיוס המסיבי של הסוכר השומן פעילות הלב ועוד בשביל לתת לגוף יכולת להתמודד מול הסכנה המאיימת ולברוח או להילחם. הגוף נותר עם לחץ דם ורמת סוכר גבוהים שזורמים בוורידים ולא נעשה בהם שימוש לבריחה מהסכנה או למלחמה בסכנה כי הסטרס שלנו הוא סטרס פסיבי.

בשגרת חיינו הלחוצה הורמוני הסטרס שנועדו לאפשר לנו להילחם או לברוח מהסכנה מציפים את הגוף שלנו בסוכר, שומן, לחץ דם גבוה וזה על בסיס קבוע גורם להשפעות מזיקות מאוד.

מכיוון שלא נעשה בכל השומן והסוכר ששוחררו שום שימוש למעשה כי הסטרס הוא פסיבי ולא ברחנו משום אריה או דינוזאור הכול נשאר בגוף וגורם להשמנה.

אם כל זה לא מספיק יש לגוף שלנו עוד מנגנון נהדר שמטרתו להחזיר לגוף את כל האנרגיות ששרף בגלל הסכנה הוא מעורר את התיאבון לעודד אותנו לאכול עוד פחמימות.

בזמן שגופנו חשב שהיינו בסטרס גופני (פירוק חלבונים, ייצור גלוקוז והגברת תיאבון לסיום), כל התידלוק הזה איננו מוצדק בזמנים המודרנים וכל העומס הזה מצטבר ונאגר בייחוד באיזור הבטני. כלומר להפרשת הורמוני הסטרס יש השפעה הרסנית לא רק על ההשמנה אלא על ההשמנה הבטנית  ולכן גם שמו הלא מכובד: שומן טוקסי.

ואחרי שעברנו בהצלחה את כל ההסבר על ההשמנה הבטנית – מכאן הטיפול בנושא גיל המעבר כולל גם גוף וגם נפש:

• תזונה ממוקדת לגיל המעבר
• פעילות גופנית בעיקר אנאירובית
• והתייחסות לנושא הסטרס בחיינו

לאהוב את עצמך בדיוק כמו שאת גם בגיל המעבר

באהבה מרב

הפוסט הסטרס שלנו והקשר לעלייה במשקל בגיל המעבר הופיע לראשונה ב-מרב גודוביץ.

גיל המעבר מאופיין בעליית משקל ממוצעת של 2-5 ק"ג כאשר המספרים האלה נוסקים מעלה בזמן ששיגרת החיים שלנו עמוסה ברמת סטרס גבוהה.

מתוך שנים של ניסיון בקליניקה העלייה במשקל גבוהה יותר ובממוצע אני רואה בקליניקה כ- 5-7 ק"ג. אני לא יודעת אם אנחנו כאן בארץ לחוצים יותר או שההתמכרות למתוקים ופחמימות קשוחה יותר, אבל הסטטיסטיקה שלנו פחות טובה.

מהי בעצם השמנה בטנית:

מיקוד בהיקף מותנים ופחות במשקל

לעיתים אנחנו לא עולות במשקל בגיל המעבר אך משהו משתנה באגן והבטן משמינה וכרס קטנה צצה לנו פתאום באמצע החיים. זה בעייתי מבחינה בריאותית ודורש התייחסות תזונתית וגופנית.

כמו שכבר אמרנו כמה וכמה פעמים בפוסטים הקודמים רמת האסטרוגן השחלתי יורדת עם הגיל:

• אחד מתפקידי האסטרוגן הוא הגברת פירוק השומן מן המאגרים וניצולו כמקור אנרגיה.
• בנוסף אסטרוגן מעלה את קצב חילוף החומרים הבסיסי שלנו.

שני אלא יחד גורמים לנו לעלייה במשקל כאשר אנו שומרות על אותה התזונה ואותה הפעילות הגופנית כמו פעם ובכל זאת עולות במשקל.

השילוב הנהדר של תזונה ממוקדת לגיל המעבר ופעילות גופנית בעיקר פעילות אנאירובית הם השילוב הכי מתאים לטפל בהשמנה הבטנית.

המלצות אישיות שלי:

אני אוהבת ספורט כך שזה אף פעם לא היה תיק או עונש מבחינתי. אהבתי לשחות ואהבתי לרוץ. שניהם היו מרגיעים ומאזנים אותי.

אני קמה מוקדם בבוקר שהכול עדין שקט ושומעים את הציפורים מצייצות. פותחת את הבוקר עם מנה נפלאה של אנדורפינים שהם הורמוני עונג שנותנים תחושה נהדרת לגוף ולנפש.

עם התקרבי לגיל חמישים וההשמנה הבטנית הראתה נוכחות, הבנתי שגם אני הגעתי לגיל המיוחד ויש צורך לשלב יותר ויותר פעילות אנאירובית.

יחד עם עופר מאמן הכושר שלי בניתי תוכנית פעולה המתאימה להשמנה בטנית והתחלנו לעבוד.

אני מציינת שמה שהיה נכון לגילאים הצעירים שהגוף מיד מתעצב ומתחטב עכשיו זה משפיע אבל הרבה הרבה יותר לאט ודורש המון סבלנות ונחישות.

הקונספט של לעשות משהו ולראות מיד תוצאות היה נכון לגילאים הצעירים יותר עכשיו זה פשוט לשנות את המחשבה ולבנות משהו שהוא ארוך טווח.

לאהוב את עצמך בדיוק כמו שאת גם בגיל המעבר

באהבה מרב

הפוסט השמנה בטנית בגיל המעבר הופיע לראשונה ב-מרב גודוביץ.

לאחר חודשיים חזרתי שוב אל הרופא עם תלונות נוספות על עייפות ובעיות בשנת הלילה. גם פה הכול תקין.

הבת הקטנה שלי (בת 21 אז לא ממש קטנה) אמרה לי שכבר מעל שנה שהרבה דברים השתנו אצלי במיוחד העייפות. מאישה בריאה שלא רואה רופא בכלל, פתאום אני נפגשת איתו יותר מאשר עם החברות שלי.

אמירה זו גרמה לי לעצור רגע ולבחון את הכול. אני אישה בריאה עד כה אז מה בעצם השתנה בחיים שלי?

את כנראה בטרום מנפאוזה אמרה לי חברה טובה. הופתעתי מאוד כי הרי יש לי מחזור כל חודש. היא סיפרה שהיתה בסדנה ולמדה הרבה על גיל המעבר. אמרה לי פשוט ללכת: אנו נכנסות לעידן חדש וחשוב לקבל מידע.

באתי לסדנה של מרב גודוביץ ולמדתי הרבה על מה עובד עלי כל התקופה האחרונה. ובעיקר למדתי מה אני יכולה לעשות היום בתוך שיגרת החיים שלי.

אני רוצה לשתף פה את אחד הדברים שעבורי היה משמעותי בסדנה של מרב: בלוטות האדרנל שלי והקשר לתסמינים שסבלתי מהם.

ככל שאנו הולכות ומתקרבות לסיום הרזרבה השחלתית שלנו (אצלי זה קרה סביב גיל 47) כך השחלה מייצרת פחות ופחות אסטרוגן. השחלה היא לא היצרן היחיד של האסטרוגן ולכן כאשר היא מפסיקה לייצר אסטרוגן. יש אפשרות לפצות על ירידת ייצור האסטרוגן השחלתי דרך שני ערוצים מרכזיים:

1. מזון וצמחים המכילים פיטואסטרוגנים
2. שיפור ייצור האסטרוגן באתרים אחרים שהמרכזי הוא האדרנל

כמה מילים על האדרנל:

בלוטות האדרנל הן בלוטות אנדוקריניות כלומר מייצרות הורמונים. הן השחקן העיקרי בייצור הורמוני הסטרס. כאשר אני שחקתי את הבלוטות שלי עקב אורח חיים מטורף, הן היו מרוכזות בייצור כרוני של הורמוני סטרס במקום לפעול במלוא העוצמה כאתר חלופי איכותי וטוב לייצור אסטרוגן.

כבר בדרך הביתה מהסדנה חשבתי על תוכנית פעולה הנכונה לי ליצור את השינוי. משתפת אותכם מה ההחלטות שאני לקחתי:

• לחזור ליוגה אצל המורה שאהבתי אפילו שזה קצת רחוק מאיפה שאני גרה היום
• שלוש פעמים בשבוע אני יוצאת מהעבודה בארבע אפילו אם אין לי סידורים כדי ליצור זמן איכות שלי עם עצמי.
• שריינתי סוף שבוע ארוך לכל המשפחה שלי בצימר בצפון
• מצאתי מבשלת מדהימה שמבינה באוכל בריא, כדי שתעזור לי להכין אוכל לצרכי (אני פחות בעניין של בישולים).

השינויים שעשיתי היו מדורגים אבל ראיתי תוצאות במיוחד באנרגיות שלי.

אני עדיין מקבלת מחזור כלומר בפרה-מנפוזה ומרגישה גאה בעצמי שעשיתי שינוי שנכון לי ועובד בשבילי ובעיקר שהקשבתי לשינויים של הגוף שלי.

לסיכום:

זה בידיים שלנו לאזן ולהפחית את התופעות

זה אפשרי

התזונה נגישה לכל אחת מאיתנו

באהבה מרב

הפוסט בוקר אחד התעוררתי וגיליתי שאני בגיל המעבר: סיפורה של אלה הופיע לראשונה ב-מרב גודוביץ.

צמחי המרפא משתלבים מצוין כחלק משינוי כולל באורח החיים ויכולים להקל ולסייע לא מעט.

מהו הצמח המנצח?

אחת מהשאלות שאני נשאלת בקליניקה ובסדנאות היא המלצה גורפת על צמח שמביא הכי הרבה איזון ורוגע – צמח המרפא המנצח.

האמת – שאין אחד כזה. זהו תמיד שילוב של כמה צמחים שמחזקים מאזנים וממתנים אחד את השני וביחד יוצרים את השילוב המנצח.

ההתאמה של 'הרקיחה' היא אישית כי כל אחת צריכה סיוע באיזון הייחודי לה וגם פעמים רבות נדרש לשנות את הפורמולה כמה פעמים עד שמוצאים את השילוב הנכון והייחודי בשבילך.

עבור פוסט זה אני משתפת בצמחים האהובים עלי לטיפול בתסמיני גיל המעבר:

הקוהוש השחור – סימידונה הוא אחד מהכוכבים בקליניקה:

בשמו הלטיני: Cimicifuga racemosa

הקוהוש השחור הוא צמח ממשפחת הנורתיים. מקורו בצפון אמריקה שם שימש גם בימים עברו לריפוי מחלות חום, דלקות מפרקים ואי-שקט. הוא אחד מצמחי המרפא הנחקרים ביותר לטיפול בתסמיני גיל המעבר. לצמח פירות שחורים ולכן שמו הקורוש השחור.

נערכו מחקרים בנשים בגיל המעבר שהראו הקלה בתדירות ובעוצמה של גלי החום, שיפור באיכות השינה, איזון רגשי ועייפות ונמצא אף מסייע במניעת אוסטאופרוזיס.

הצמח משמש כמרפא עבור התכונות הבאות:

• משפר פוריות ומאזן מחזור גם לנשים בגיל הפוריות
• מחזק את הרחם ועוזר לרירית הרחם
• אנטי דלקתי
• פיטואסטרוגני (מאזן רמות אסטרוגן)
• אנטי סרטני
• מרגיע ומאזן את הנפש

הערות: לא מומלץ להשתמש ללא ליווי איש מקצוע.

ישנם עוד כמה צמחים שאני אוהבת להמליץ בקליניקה לשילוב בפורמולה: שיח אברהם, בטטת הבר, תלתן אדום, שוש קירח,  בת קורנית, ורבנה… כול אחד מהם הוא קסם בפני עצמו.

לפני שמתחילים לשלב פורמולה חשוב שתדעי את הדברים הבאים:

כמו שכבר כתבתי ההמלצה שלי היא תמיד פורמולה של כמה צמחים

מניסיון של שנים רבות פורמולה ללא שינוי תזונה ושינוי באורח החיים לא תשפיע כמעט בכלל.

צריך סבלנות בכדי שהטיפול הטבעי ישפיע – זה לוקח זמן

אם גם את רוצה להרגיש פחות – גלי חום והזעות, כאבי שרירים ומפרקים, עליה במשקל ובתחושת הנפיחות, אלרגיות, רגישות במערכת העיכול.

ולחוות פחות – שינויים במצב הרוח, רגישויות יתר, הפרעות בשינה, עייפות יתר, דאגות וחרדות.

מוזמנת לקליניקה לשינוי כולל בשגרת חייך בכדי להתאים את עצמך לעידן החדש.

הפוסט צמחי מרפא פופולריים המשולבים בטיפול בגיל המעבר הופיע לראשונה ב-מרב גודוביץ.

הגוף כבר אמר את דברו. סימנים רבים כבר הופיעו והגוף אותת לי שגיל המעבר הגיע.

עבור כל אותן נשים שכבר נמצאות בפרה-מנפוזה (השנים שלפני גיל המעבר הרשמי) אני מעלה את הפוסט הזה.

ההגדרה הרשמית של גיל המעבר:

במידה ושנה שלמה את ללא ווסתות אז רשמית זה אומר שאת כבר שנה בגיל המעבר.

פרה-מנפוזה (השנים שלפני גיל המעבר):

אין ממש הגדרה. אילו השנים שבהן רמת האסטרוגן יורדת והגוף כבר מתחיל בתופעות הורמונליות, להן אני קוראת רגע לפני הסערה (כשנה עד חמש שנים לפני גיל המעבר).

קיימים שינויים הורמונליים:

יחסי גומלין בין אסטרוגן המופרש מהשחלה לבין הפרשת ההורמון FSH המופרש מבלוטת יותרת המוח משתנים – האיזון ביניהם מופר ולכן יש 'שיבוש'.

לקראת גיל המעבר מכיוון שהאסטרוגן פוחת, חלה עלייה של ההורמון FSH שאיננה מתאזנת על ידי האסטרוגן (כמו בשנות הפוריות המאוזנות).

בשלב הראשון רמת הפרוגסטרון יורדת: ישנם דימומים כבדים או חלשים, נפיחות בבטן (מערכת עיכול רגישה), חרדות ומחזור משובש.

טיפ חשוב ממני:

ככל שתקדימי להכין את הגוף שלך לקראת גיל המעבר כך הסערה תעבור רגוע יותר ובריא יותר. ממליצה לערוך שינויים באורח החיים שלך כך שיתאימו לעידן החדש.

משתפת אותך בשינויים שאני ערכתי בשיגרת חיי בעיקבות פרה-מנפוזה:

• פעילות גופנית: עד כה רק שילבתי הליכות וריצות. גיל המעבר מחייב שינויים גם בתחום זה ואני התחלתי ללכת לחדר כושר (פעילות אנאירובית).
• תזונה המותאמת לגיל המעבר: אט אט ערכתי שינויים ושילבתי יותר ויותר מזונות המתאימים לגיל וגם הפחתתי את אותם מזונות שפחות נכונים. שיניתי את התזונה שלי יותר ושילבתי יותר מזונות מהצומח.
• בקליניקה אני מאוד ממליצה לשלב יוגה ומדיטציות כחלק חשוב מאלמנט הרוגע בחיים.

אני מאוד אוהבת בסדנאות שאני מעבירה שמגיעות נשים שאשר הסערה רק מתחילה. כאשר כבר יש קולות ושינויים אבל הם לא סוערים. כך השינוי שהן עושות יכין אותן לקראת הסערה עצמה. אחר כך הכול עובר רגוע ומאוזן יותר.

הפוסט רגע לפני הסערה: השנים שלפני גיל המעבר (פרה-מנפוזה) הופיע לראשונה ב-מרב גודוביץ.